ראשית, לנזקים שעלולים להיגרם לרכוש משותף כגון מעליות, מקלטים וממ"דים, חדרי מדרגות, חדרי כושר, חדרי משחקים, חדר כביסה, בריכות שחיה, חניה ועוד.
בנוסף, הדיירים חשופים לסיכוני חבות מעבידים בהנחה שמעסיקים עובד/ת ניקיון, אב בית, גנן וכן גם אחריות כלפי צד שלישי כמו אורחים, נותני שירות ועוד.
הסיכון הגדול ביותר הוא במקרה שישנו נזק כללי למבנה המשותף. במקרה זה דיירים מבוטחים אמנם יקבלו פיצויים מחברות הביטוח, עבור רכושם המבוטח באופן פרטי אך זה לא יספיק לבניית הרכוש והשטחים המשותפים בניין.

ביטוח זה מבטח את המבנה המשותף על חלקיו המשותפים. הביטוח מכסה מפני נזקי אש, התפוצצות, נזקי שיטפון, רעידת אדמה, נזקי צנרת, פריצה ונזקים בזדון.
הביטוח גם כולל ביטוח חבויות (חבות כלפי צד שלישי וחבות מעבידים), ביטוח לכספי ועד הבית במקרה של אובדן או גניבה וביטוח הוצאות משפטיות.

ביטוח ועד הבית המשותף מתחלק לשלושה ביטוחים שונים:

1. ביטוח צד שלישי (צד ג')- זהו ביטוח חובה בכל בניין או בית משותף. ביטוח זה מכסה את הדיירים מפני תביעה של דייר או אורח שהגיע לבניין ונפגע באופן כלשהו.
2. ביטוח חבות מעבידים- ביטוח זה מתייחס לכל עובדי הבניין המועסקים על ידם בעבור גינון, ניקיון ועוד.
3. ביטוח מבנה- זהו ביטוח המבטח את כלל המבנה בגין הסיכונים: אש, פריצה, התפוצצות, צנרת, שיטפון, הצפה, רעידת אדמה, נזקי צנרת, פריצה ונזקים בזדון השייכים לרכוש המשותף.

*כל זאת בכפוף לתנאי הפוליסה שהופקה בפועל

היוזמה לביטוח הוא של ועד הבית. דיירי הבניין נחשבים כצד ג' כלפי ועד הבית.
היתרונות הבולטים ביותר הם תעריפי הביטוח הזולים לעומת ביטוח מבנה שמתבצעים באופן פרטני והכיסוי הרחב מפני נזקים שעלולים להיגרם במצבים קיצוניים.
הכיסוי הרחב נובע מכך שכל המבנה מבוטח ותשלום התגמולים מכסה את מלוא ההוצאות להקמת מבנה במקרים קיצוניים, דבר שלרוב לא נכלל בביטוחים הפרטיים.

החיסרון הבולט הוא עיקרון ה"הכל או כלום". אין ספק שעל מנת לגרום להמון אנשים להסכים על החלטה אחת משותפת דורש הרבה שכנוע ושיחות חוזרות.
מדובר ביוזמה של ועד הבית אבל האידיאל הוא שכל דיירי הבית המשותף צריכים יסכימו להיות מבוטחים באותה פוליסת ביטוח על מנת למנוע תביעות צולבות.